סמסטר ב' של השנה שנייה הוא קשוח ומלא באיומים כמו פתולוגיה (שש נקודות, שלושה בחנים בסמסטר, הרבה שעות באופן כללי), וירולוגיה (שלוש נקודות, אבל מבחינת העבודה שנדרשתי להשקיע בו, זה הרגיש כמו תשע נקודות לפחות), מיקרוביולוגיה (שננת) וכן הלאה.
בתוך כל הבלאגן שנהיה בראש, אפשר לשכוח קצת מקורס פרמקולוגיה, וחבל. קודם כל, בגלל שזה קורס של שש נקודות (לא פחות מפתולוגיה, פיזיולוגיה של סמסטר א', או אנטומיה א' במתכונתו הישנה), ויש לו הרבה משקל. סיבה נוספת ששוכחים ממנו היא בגלל שאין לו הרבה דרישות במהלך סמסטר (שתי סימולציות שמלוות בבוחן ב-moodle אחר כך- יחסית בתחילת הסמסטר ולפני שמגיעות שאר המטלות, ו-PBL המוני בהמשך), בניגוד לקורסים אחרים שדורשים הרבה מאוד תוך כדי הסמסטר- בפתולוגיה יש בחנים, במיקרוביולוגיה יש מעבדות, בוירולוגיה יש בחנים ומעבדות (וניירות עמדה וכו'). בסמסטר הזה הרגשתי הרבה פעמים שאני לומדת שני קורסים בלבד, כשבעצם יש שמונה קורסים כששניים מתוכם פשוט מתבלטים מאוד עם הדרישות התוך-סמסטריאליות שלהם.
אבל הסיבה הכי טובה שאני מרגישה שצריך לשים לב לקורס פרמקולוגיה היא שהוא פשוט קורס מרתק בעיניי. בתור חולת הנפש שממש מתעניינת במנגנוני תרופות (השיעור היחיד שאני זוכרת לטובה מקורס מיקרו א' היה השיעור על התרופות האנטי-פטרייתיות), השיעורים בקורס עניינו אותי. וכשיש קורס מעניין, אפילו אחד בסמסטר, אני מרגישה שיש יותר סיבה להגיע לאוניברסיטה. קורס פרמקולוגיה היה המקום העיקרי השנה בו הרגשתי שמדברים איתי על דברים שהם גם מהותיים כידע כללי ומהותי של קלינאים שעובדים עם אנשים מדי יום, וגם על מנגנונים ותהליכים שנמצאים יותר בצד המחקרי של הסיפור. בקיצור, אני קצת גרופית של הקורס הזה.
בקורס יש כמה מרצים טובים, והייתי ממליצה להגיע להרצאות על אנטיביוטיקה (פרופ' גליה רהב מרצה מעולה), טוקסיקולוגיה, וגם ההרצאות של פרופ' שלמה אלמוג בתחילת הקורס היו טובות מאוד. רוב הקורס תאם את סיכום ליאור, ומה שלא תאם (אנדוקרינולוגיה), סוכם על ידי לי מהשנה שלנו. בכל מקרה, כמו בכל קורס, הייתי מציעה לבדוק את רשימת המרצים ולהשוות אותם לשנים קודמות, לראות מה השתנה ומה כנראה יצטרך סיכום חדש.
סקצ'י: חלקנו נעזרנו בו, אבל רוב הסרטונים ממש ארוכים ולא כולם מדברים על אותן התרופות שנלמדו בכיתה, שימו לב שצריך להפריד קצת בין הרלוונטי לתפל, לפעמים אפילו באותו הסרטון.
עד כאן הטייק שלי על הקורס עצמו, אבל יש סיבה די משמעותית נוספת להישאר עם היד על הדופק במקצוע הזה: המבחן.
בשבוע שלפני המבחן הרבה מאוד סטודנטים הרגישו המומים ומותשים מכמות החומר. הסיכום אמנם לא ארוך כמו פתולוגיה, אבל זה קורס שמלא מאוד בפרטים קטנים, וכן בהרבה שמות לשנן. המבחן בפרמקולוגיה לא פשוט בכלל, וזה כי הרבה מהחומר לא פשוט בכלל. מרחוק הקורס נשמע כמו שינון של רשימת מכולת, כשבעצם מדובר בשינון של רשימת תרופות קצרה יותר ממה שאתם כנראה מדמיינים, אבל כוללת את התהליכים והעקרונות שעומדים מאחורי התרופות שעליהם לומדים (ואם ממשיכים בהקבלה, שינון של רשימת מצרכים קצרה יותר, אבל צריך לשנן גם את מיקום המדף בסופרמרקט).
בסופו של דבר, אני מרגישה שהקורס הזה קצת נבלע בתוך הכאוס של סמסטר ב', וחבל שהוא ייבלע עד לנקודה בה המבחן נראה כמו ארמגדון. זה שצוות הקורס לא עושה הרבה רעש, לא הופך אותו לפחות מסובך, ובטח שלא לפחות חשוב מקורסים אחרים בסמסטר הזה.
בתוך כל הבלאגן שנהיה בראש, אפשר לשכוח קצת מקורס פרמקולוגיה, וחבל. קודם כל, בגלל שזה קורס של שש נקודות (לא פחות מפתולוגיה, פיזיולוגיה של סמסטר א', או אנטומיה א' במתכונתו הישנה), ויש לו הרבה משקל. סיבה נוספת ששוכחים ממנו היא בגלל שאין לו הרבה דרישות במהלך סמסטר (שתי סימולציות שמלוות בבוחן ב-moodle אחר כך- יחסית בתחילת הסמסטר ולפני שמגיעות שאר המטלות, ו-PBL המוני בהמשך), בניגוד לקורסים אחרים שדורשים הרבה מאוד תוך כדי הסמסטר- בפתולוגיה יש בחנים, במיקרוביולוגיה יש מעבדות, בוירולוגיה יש בחנים ומעבדות (וניירות עמדה וכו'). בסמסטר הזה הרגשתי הרבה פעמים שאני לומדת שני קורסים בלבד, כשבעצם יש שמונה קורסים כששניים מתוכם פשוט מתבלטים מאוד עם הדרישות התוך-סמסטריאליות שלהם.
אבל הסיבה הכי טובה שאני מרגישה שצריך לשים לב לקורס פרמקולוגיה היא שהוא פשוט קורס מרתק בעיניי. בתור חולת הנפש שממש מתעניינת במנגנוני תרופות (השיעור היחיד שאני זוכרת לטובה מקורס מיקרו א' היה השיעור על התרופות האנטי-פטרייתיות), השיעורים בקורס עניינו אותי. וכשיש קורס מעניין, אפילו אחד בסמסטר, אני מרגישה שיש יותר סיבה להגיע לאוניברסיטה. קורס פרמקולוגיה היה המקום העיקרי השנה בו הרגשתי שמדברים איתי על דברים שהם גם מהותיים כידע כללי ומהותי של קלינאים שעובדים עם אנשים מדי יום, וגם על מנגנונים ותהליכים שנמצאים יותר בצד המחקרי של הסיפור. בקיצור, אני קצת גרופית של הקורס הזה.
בקורס יש כמה מרצים טובים, והייתי ממליצה להגיע להרצאות על אנטיביוטיקה (פרופ' גליה רהב מרצה מעולה), טוקסיקולוגיה, וגם ההרצאות של פרופ' שלמה אלמוג בתחילת הקורס היו טובות מאוד. רוב הקורס תאם את סיכום ליאור, ומה שלא תאם (אנדוקרינולוגיה), סוכם על ידי לי מהשנה שלנו. בכל מקרה, כמו בכל קורס, הייתי מציעה לבדוק את רשימת המרצים ולהשוות אותם לשנים קודמות, לראות מה השתנה ומה כנראה יצטרך סיכום חדש.
סקצ'י: חלקנו נעזרנו בו, אבל רוב הסרטונים ממש ארוכים ולא כולם מדברים על אותן התרופות שנלמדו בכיתה, שימו לב שצריך להפריד קצת בין הרלוונטי לתפל, לפעמים אפילו באותו הסרטון.
עד כאן הטייק שלי על הקורס עצמו, אבל יש סיבה די משמעותית נוספת להישאר עם היד על הדופק במקצוע הזה: המבחן.
בשבוע שלפני המבחן הרבה מאוד סטודנטים הרגישו המומים ומותשים מכמות החומר. הסיכום אמנם לא ארוך כמו פתולוגיה, אבל זה קורס שמלא מאוד בפרטים קטנים, וכן בהרבה שמות לשנן. המבחן בפרמקולוגיה לא פשוט בכלל, וזה כי הרבה מהחומר לא פשוט בכלל. מרחוק הקורס נשמע כמו שינון של רשימת מכולת, כשבעצם מדובר בשינון של רשימת תרופות קצרה יותר ממה שאתם כנראה מדמיינים, אבל כוללת את התהליכים והעקרונות שעומדים מאחורי התרופות שעליהם לומדים (ואם ממשיכים בהקבלה, שינון של רשימת מצרכים קצרה יותר, אבל צריך לשנן גם את מיקום המדף בסופרמרקט).
בסופו של דבר, אני מרגישה שהקורס הזה קצת נבלע בתוך הכאוס של סמסטר ב', וחבל שהוא ייבלע עד לנקודה בה המבחן נראה כמו ארמגדון. זה שצוות הקורס לא עושה הרבה רעש, לא הופך אותו לפחות מסובך, ובטח שלא לפחות חשוב מקורסים אחרים בסמסטר הזה.