אימונולוגיה

בפוסט הזה, השני מבין שלושה, שתי סטודנטיות מתראיינות על הקורס באימנולוגיה על כל השננת שבו. 

אימונולוגיה זה בעצם קורס שמדבר על מערכת החיסון מהבסיס שלו. לי אישית זה היה קורס לא פשוט. זאת  ממש שפה חדשה שצריך ללמוד, בהתחלה זה היה נראה לי כמו המון אותיות באנגלית שלא קשורות אחת לשנייה.

"לי זה עדיין נראה ככה."

זו ממש שפה. כמו באנטומיה, לקח זמן עד שלמדתי את השפה והבנתי על מה מדברים איתי. היו לא מעט חלקים משיעורים שבכלל לא הבנתי באיזה נושא אנחנו מתעסקים. תפסתי דיי מהר שזה קורס שקשה לי איתו, אז השתדלתי לחזור על החומר אחרי כל שיעור. זה לא היה פשוט. היה יכול לקחת לי שלוש וחצי שעות לחזור על שיעור שנכחתי בו."

"חשוב להגיד שמבחינת ההשקעה אין הרבה אנשים שהיו בכל השיעורים ואז השקיעו עוד שלוש שעות אחרי זה, זה לא קיים. רוב האנשים לא עושים את זה, גם אם הם צריכים."

"אבל אני הייתי צריכה, ובדיעבד אני שמחה שעשיתי את זה, כי לא הייתי מצליחה להתמודד עם ההבנה של כל-כך הרבה דברים בתקופת מבחנים. יש בקורס הזה נושאים גדולים שדורשים הבנה ובנוסף יש גם המון שינון של פרטים מאד מאד קטנים.

"אני חושבת שאחת הסיבות שהשקעתי כל-כך הרבה שעות אחרי כל שיעור זה בגלל שלא עשיתי את ההבחנה בין הכותרות שיעזרו לי להבין את הסיפור הכללי ולבין הפרטים הקטנים. אז למדתי להבא להבחין בין עיקר לטפל כי אין מצב לשנן את כל החומר הזה מתחילת הסמסטר."

"גם אין צורך, זה לא משהו שנבנה ודורש הבנה, זה משהו שצריך לשנן ולהקיא."

"אני רואה על זה אחרת – לצערי נדרשת מעט מאד הבנה בקורס הזה. אם היתה קצת יותר הסתכלות על התמונה הגדולה זה היה הרבה יותר מעניין והרבה יותר רלוונטי, אבל ההסתכלות היא על הפרטים הקטנים. גם בדרישה הכללית וגם במבחן. אני נכחתי בשיעורים, הפקתי מהם את מה שיכולתי, אבל בתוקפת מבחנים זה נטו שינון של אותיות ומספרים חסרי כל משמעות.   

זה ללא כל ספק הקורס עם הכי הרבה שננת (בסמסטר א של שנה ב). נדרשים לזכור מספרים ואותיות שהם באמת חסרי כל משמעות. אפילו אם היית רוצה לא היית יכול למצוא הגיון במספרים ובאותיות. זה נטו לשבת ולשנן ולקוות שזה יצוץ במבחן."

לדוגמה יש דברים שנקראים ציטוקינים ויש להם מספרים ואותיות. לא קיבלתי הבנה של ההבדל האמיתי בין כל אחד מהם. צריך לזכור משהו כמו "אינטרלוקין 12", באותה מידה זה היה יכול להיות גם "אינטרלוקין 22".

"זה לא שינון כמו באנטומיה, שם הדברים מתחברים בסוף. אתה לומד על כלי דם ואז אתה לומד על עצבים ועל שרירים ואתה רוצה להבין מה קורה באזור הזה. אם לא זכרתי את השמות שמדברים עליהם לא הייתי יכולה להבין על מה מדובר. פה הרגשתי שזה הרבה פחות רלוונטי.

גם הרגיש לי באנטומיה שלשמות יש היגיון, אתה יכול למצוא להם את התרגום בלטינית, זה איכשהו מחובר לקרקע. באימונולוגיה אני אומרת "בסדר, זה איזהשהו תא שמפעיל איזהשהו תא אחר – נזכור את זה לפני המבחן." מצד שני, בעיני אנטומיה אי אפשר לשנן לקראת המבחן ואימונולוגיה כן.

מי שמוצא כל מיני שיטות מוזרות לשינון זה הזמן לשלוף אותם, בלי זה לא הייתי מצליחה.

בגדול אפשר להגיד שהתפקוד של מערכת החיסון זה מטריף, אבל ברגע שאתה נכנס לעומק של הפרטים אז זה כבר הרבה פחות מעניין.

כמה תובנות מקורס אמבריולוגיה

שלושת הפוסטים הקרובים הם חלקים מראיון משותף עם שתי סטודנטיות. הן סיפרו על שלושה קורסים מסמסטר א של שנה ב.  

אז מה בעצם לומדים באמבריולוגיה?

"הקורס הוא על התפתחות העובר בדגש על שבועות 1-4 שזה ממש ההתחלה. זה מטריף שזה בכלל קורה – כל החלוקות הראשונות וההתחלה בכלל. לומדים קצת על מערכת המין הזכרית והנקבית ואז על התפתחות העובר.

לדעתי אמבריולוגיה היה הקורס הכי מעניין בסמסטר, ברמת החומר. זה הקורס היחיד שהיה לי מעניין ורלוונטי. למדנו דברים שהייתי רוצה לדעת באופן כללי בחיים ואני רואה את התועלת שבו להמשך. גם היה בו איזון, בין להיכנס לפרטים לעומק עד המוות לבין ראייה כוללת של התפתחות העובר. כל הזמן היתה הסתכלות על התמונה הגדולה.

אהבתי אותו גם כי באמת הבנתי אותו, בניגוד לאימונולוגיה (שהוא גם מאד חשוב בעיני אבל מאד אמורפי) אמבריולוגיה היה מאד מוחשי. אני מבינה לחלוטין מה קורה שם, אני מרגישה שזה ידע אמיתי ולא סוג של "סימון וי", והיו כמה קורסים שהיו בעיניי כאלה."

"יש בקורס הזה משהו מאד חד משמעי, התאים מסודרים בצורה מסוימת ומתקפלים בצורה מסוימת ויש בזה משהו הרבה יותר ריאלי שהיה לי הרבה יותר קל לתפוס מקורסים אחרים.  לא הרגשתי שזאת שננת אינסופית, הרגשתי שזה תהליך שצריך להבין איך הוא קורה ולזכור כמה שמות. אבל השננת לא היתה המהות."    

"היו שתי מעבדות במהלך הסמסטר, יש שיגידו שזה היה מועיל, לי לא כל-כך."

"לי זה היה  דווקא מאד מועיל, היה לי הרבה יותר קל כשמדברים על שלוש שכבות הנבט ואז רואים את זה במעבדה, או את  הנוטוכורד שרואים בעובר תרנגולת, הבנתי פתאום "אה זה באמת נראה ככה זה לא רק בציור". וכמו בכל מעבדה, זה נתן לי הרבה להגיע מוכנה אליהן. זה סוגר הרבה פינות אם אתה כבר יודע את החומר.

יש כמה תרגילים במהלך המעבדות. בגדול הם דיי קלים, הרוב מוציאים בהם 100 (תרגיל אחד היה קבוצתי במעבדה והשני היה אישי לבית ואז מתייעצים בפייסבוק)."   

"הדבר הכי מפחיד במעבדות זה העוברים עם המומים. אותי זה דיי החריד אבל זה גם חשוב לראות."

"דגש חשוב בקורס צריך לתת לשוש המרצה. היא מרצה טובה, יודעת את החומר ומתלהבת ממה שהיא מלמדת."

"באופן כללי זה קורס שלא דורש המון, אם אתה "על זה" במהלך הסמסטר ואתה מבין, זה באמת אפשרי לגמרי להוציא בזה אחלה ציון. ההמלצה היחידה שלי זה לראות  סרטונים בyoutube כי יש שם הרבה תהליכים תלת מימדיים שקשה קצת לתפוס. עוד אופציה זה ללכת לבאר שבע, חברה שלי שלחה לי צילומים משיעור אוריגמי שעשו להם על התקפלות העובר."  

"מי שנכנס לשיעורים או קורא את החומר במהלך הסמסטר זה ממש מספיק. אחרי זה אפשר לעבור על החומר כמה ימים לפני המבחן ואתה יחסית סגור."

איך מממנים את הלימודים?

צריך כסף בשביל ללמוד רפואה, דיי הרבה כסף. בואו נצא יחד למסע אל תוך הכיס העמוק של הסטודנט הממוצע.

מועמד ללימודי רפואה בתל אביב, עוד לפי תחילת הלימודים, יוציא כסף על:

1.      קורס(י) ומבחן(י) פסיכומטרי. מבחינת עלות, השמיים הם הגבול פה.  

2.      הרשמה ל-4 האוניברסיטאות השונות (בערך 450 ש"ח כל אחת).

3.      מבחני מו"ר/מרק"ם שעולים בערך 2000 (!) ש"ח. לזה אפשר להוסיף קורסי הכנה למבחנים האלה.

4.      בתל אביב יש עוד "בונוס": קורסי קיץ/השלמת בגרויות בכימיה/פיזיקה/5 יחידות מתמטיקה. המחיר יכול לנוע בין מאות לאלפי שקלים.

וכל זה עוד בכלל לפני שהמועמדים יודעים אם הם התקבלו. אם הנתונים האלה מכעיסים אתכם, אז זה כנראה כי יש לכם רגשות. אבל ההוצאה הגדולה באמת בכלל לא רשומה פה, כי היא הוצאה עקיפה. כלכלנים קוראים לה "עלות אלטרנטיבית", מועמדים לרפואה קוראים לה "מה הייתי יכול לעשות עם הזמן שלי במקום לגשת לפסיכומטרי בפעם ה...".

נוטים להתעלם מעלות אלטרנטיבית כי לא באמת מרגישים אותה, זה לא באמת כסף שיוצא לנו מהכיס, אבל זה קריטי. חודש של למידה אינטנסיבית לפסיכומטרי זה חודש שלא עובדים בו. ולומדים הרבה יותר מחודש...

והנה התחילה לה שנה א'. ופתאום נופל לכם האסימון שהפעם הבאה שבה תוכלו לעבוד במשרה מלאה יהיה בסטאז', עוד 6 שנים.  

החלטתם ללמוד בתל אביב? עוד יותר טוב! ברוכים הבאים לעיר הכי יקרה בארץ. המקום בו שכירות לחדר בדירת שותפים יכולה לעלות כמו השכרת דירת 4 חדרים בבאר שבע (לא מגזים, תבדקו ביד 2).

תוסיפו לזה בילויים, שכר לימוד, תחבורה, אוכל, הוצאות נלוות ללימודים (מחשב, ריטלין וכדורים נגד דיכאון) והנה לכם בור ללא תחתית של הוצאות.

מתוסכלים? אם תרצו להתעודד ,תמיד תוכלו להסתכל על השכנים שלכם בתוכנית האמריקאית שמשלמים 40 אלף דולר לשנה.

אז הבנו שללמוד פה זה יקר, אבל אם המצב באמת כל-כך קשה, איך שורדים את הלימודים? יש כמה פתרונות(מתייחס לשנים הפרה-קליניות, אחר כך נפתחות עוד אופציות):

1.      עזרה כלכלית– הרבה סטודנטים לרפואה לא מכלכלים את עצמם ב100%. הסיוע בדרך כלל מגיע מההורים אבל יכול גם להגיע מבן/בת זוג/גורם אחר. מן הסתם זה פתרון נוח שמאפשר דיי הרבה גמישות בחיים.

2.      מגורים בבית של המשפחה – חלק מהסטודנטים, בעיקר בשנים הראשונות, בוחרים להישאר לגור עם המשפחה, זה בעצם חוסך את הרוב המוחלט של ההוצאות הנלוות. 

3.      מגורים מחוץ לתל אביב – מעבר מתל אביב לערים מסביב (רמת גן, גבעתיים, הרצליה...) מוריד את עלות הדיור בצורה משמעותית מאד. ההבדל בשכירות יכול להגיע גם ל-2000 שקלים בחודש לשותף. המחיר לחיסכון הזה הוא בידוד חברתי מסוים כי רוב הסטודנטים בוחרים לגור בתל אביב.
קחו בחשבון שגם בתוך תל אביב יש הבדלי מחירים בין השכונות.

4.      מלגות – יש המון המון אופציות, בתקווה נפרסם על זה פוסט בהמשך.  

בנוסף לכל מה שכבר נכתב, רוב הסטודנטים עובדים. אז הנה כמה עצות לגבי עבודה:

חשוב למצוא סידור בו המעסיק שלכם מבין שבתקופות מבחנים אתם לא עובדים במתכונת מלאה. נדירים הסטודנטים שמצליחים לשלב משרה מלאה עם תקופת מבחנים. 

תחפשו עבודה שמכניסה הרבה כסף במעט זמן –  תחשבו שכר שעתי גבוה. זאת יכולה להיות עבודה במלצרות, הוראה פרטית/הוראת פסיכומטרי, עבודה בחברות הייטק (יש הרבה אופציות שרצות בין סטודנטים), פרמדיקים, צלמי חתונות, מאמני כושר – תנצלו כל יכולת או מקצוע שיש לכם שיכול לסדר לכם שכר גבוה. זה יפנה לכם זמן לדברים חשובים יותר.   

עבודה שאפשר ללמוד בה היא אופציה נוספת. בדרך כלל משלמים פחות  אבל בעצם משלמים לכם על משהו שגם ככה הייתם עושים. פתרון מעולה למי שנוח לו ללמוד במשמרות לילה. 

עבודה שמקדמת אתכם מקצועית -  במידה ואתם לא לחוצים על הכסף, שווה לשקול עבודה שתייצר קשרים/ניסיון/שורות בקורות חיים שלכם. לדוגמה עבודה במעבדות של חוקרים באוניברסיטה או בתור מנחים בחדר דיסקציות. בשנים הקליניות נפתחות עוד אופציות, נספר על זה כשנגיע לשם.

חופשת סמסטר בקיץ/חגים - זאת יכולה להיות הזדמנות לנקות את הראש או לעבוד המון ולחסוך לשאר השנה. אורך החופשה בקיץ נע בין חודשיים לשלושה, עם קצת תכנון מראש אפשר לדחוס שם הרבה עבודה.

זהו להיום. לממן את הלימודים האלה זה לא קל, בעיקר בתל אביב, אבל לא מעט סטודנטים עושים את זה גם בלי סיוע מבחוץ. פשוט צריך להשלים עם 6 שנים קשוחות מבחינה פיננסית ואחרי זה כבר שוחים במיליונים בסטאז' ;)